01 / CURIOSITY
אני עדיין בודק וטועם.
אני אוהב לקחת משהו מוכר ולבדוק מה עוד אפשר לעשות איתו. לצד ההצלחות היו גם טעמים שלא עבדו. מכל ניסיון כזה למדתי משהו. המטרה שלי היא לא להצהיר שהמצאתי את הגלגל, אלא לעשות את החיבורים שלי.
02 / THE STORY נעים להכיר
לפני שהיה שם,
הייתה מתנה.
התחלתי להכין בקבוקים בבית, ולתת אותם לאנשים שסביבי. בלי תוכנית להקים מותג. פשוט כי אהבתי ליצור ולשמח.
עוד קודם עבדתי כברמן וכמיקסולוג. אהבתי לטעום, לערבב ולבדוק מה קורה בין חמוץ, מתוק, חריף ומלוח. אחרי סוכות, לפני יותר מעשור, נשארו הרבה אתרוגים. שילוב של אתרוג ופלפל חריף פתח לי כיוון חדש.
מאז המשכתי עם עוד פירות, תבלינים וניסיונות. חלקם הצליחו, חלקם לא. הבקבוקים הגיעו למשפחה, לחברים, למפגשים וללקוחות. REGA הוא השם שנתתי לדרך שכבר הייתה שם.
02 / PEOPLE
הסיפורים שחוזרים אליי.
משמח אותי לשמוע שמישהו פתח בקבוק עם המשפחה או הביא אותו למפגש חברים. הטעם חשוב לי מאוד, אבל גם מה שמתרחש סביבו. אני אוהב לארח, להשקיע באווירה ולגרום לאנשים להרגיש רצויים.
אמא ואבא, זה מתחיל בכם.
האהבה שלי לארח, לתת ולחבר בין אנשים באה מהבית שבו גדלתי.
אמא, הלב של הבית.
אמא, תמיד היית הלב של הבית. הבית היה פתוח, השולחן היה פתוח, ובעיקר הלב שלך היה פתוח לכל אחד. את מבשלת ומארחת כיד המלך, וזוכרת בדיוק מה כל אחד אוהב. ממך למדתי להשקיע בפרטים ולגרום לאנשים להרגיש שיש להם מקום. בכל שולחן שאני עורך ובכל בקבוק שאני בוחר לתת, יש משהו מהאהבה שקיבלתי ממך.
אבא, הצניעות ואהבת האדם.
אבא, מהצניעות והשקט שלך לקחתי הרבה לדרך שלי. יחד עם אמא בניתם בית של ערכים, כבוד הדדי, אהבה ונתינה. אלו דברים שמלווים אותי גם היום, ביחס לאנשים וברצון לעשות להם טוב. ממך למדתי שלנתינה יש ערך גם כשהיא נעשית בשקט. יש הרבה ממך ברצון שלי לקרב בין אנשים ולשמח אותם.
אמא ואבא, תודה על הבית ועל כל מה שאתם נותנים לי. בכל פעם שאני פותח שולחן או נותן בקבוק, אני ממשיך משהו שקיבלתי מכם.
יד ביד
יש דברים שרק עם השנים אתה מבין כמה הם לא מובנים מאליהם.
רעות מכירה אותי כבר מעל עשרים וחמש שנה. היא מכירה את השגעונות שלי, את זה שאצלי משהו קטן יכול להפוך תוך רגע למשהו גדול.
אני אומר שאני יוצא לקנות חלב וחוזר עם ציוד ממסעדה שנסגרה. היא באה לקחת אותי לישון בשתיים בלילה, מוצאת את עצמה קולה לי אגוזי לוז לערק נוטלה.
בין כל הסיפורים המצחיקים האלה, יש משהו שלא מובן מאליו. רעות מאפשרת לי להיות אני, עם הראש היזמי, עם החיפושים, עם כל מה שקורה פתאום. וזה לא מובן מאליו.
אז בתוך כל הסיפור של הרגע, אני עוצר להגיד תודה.
